פסק-דין בתיק ת"א 67489/04

מבוא

מר יעקב בכשיזאדה (להלן: "הנפגע"), יליד 1956 עובד אגף התברואה בעיריית ת"א, הגיש תביעה בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מתקיפתו במהלך אירוע מיום 8.12.97, כאשר במהלך מחאה של עובדי אגף התברואה שמחו בזמן שביתה על העסקת עובדי קבלן, הוכה באמצעות אלה ע"י אחד המאבטחים שנשכרו ע"י העירייה ונפגע בידו.

תביעת הנפגע הוגשה נגד עיריית ת"א אשר היתה מעבידתו במועד האירוע ונגד קוד קוד אבטחה ורפואה בע"מ חברה העוסקת באבטחה ובמתן שירותי כוח אדם, אשר נשכרה ע"י העירייה לצורך מתן שירותי אבטחה לעובדי הקבלן בעת ביצוע עבודות פינוי אשפה במהלך שביתת עובדי העירייה.

עיריית ת"א שלחה הודעת צד ג' כנגד קוד קוד אבטחה וכנגד אנוש אחזקות הדרכה א.ת. (1992) בע"מ.

המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעת שיבוב כנגד קודקוד אבטחה וכנגד מבטחתה, כלל חברה לביטוח, לפי סעיף 328 לחוק המוסד לביטוח לאומי (נוסח משולב) התשנ"ה- 1995 לשיפוי בגין תשלומים ששילם לנפגע בסך של 93,767 ש"ח. תביעת השיבוב של המל"ל אוחדה עם תביעת הנפגע.

ביום 6.2.08 הושגה פשרה בין הנפגע לנתבעות והצדדים השלישיים, אשר קיבלה תוקף של פסק-דין, כך שנותרה רק תביעת השיבוב של המל"ל (להלן: "התובע") כנגד קודקוד (להלן: "הנתבעת") ומבטחתה (להלן: "נתבעת 2" או "כלל").

נסיבות האירוע

בחודש דצמבר 1997 שבתו עובדי התברואה בעירית תל אביב. עובדי התברואה, ובכללם הנפגע, נקטו בפעולות מחאה כנגד כוונת העירייה להשתמש בשירותי קבלנים פרטיים לצורך ביצוע עבודות ניקיון בעיר.

כעולה מהעדויות השונות, במסגרת פעולות המחאה יצאו העובדים להפגין וכן נקטו פעולות שמטרתן הייתה למנוע מעובדי הקבלן לבצע את עבודתם, על ידי הפרעה לעובדי הקבלן בעת ביצוע עבודתם ופיזור אשפה בסביבת עובדי הקבלן.

יצוין כי חרף השביתה בתקופה האמורה, ביום האירוע זומן הנפגע לעבודה במסגרת תורנות (בהתאם למסמך "זימון לעבודה" שהוגש וסומן ת'3). לאור העובדה שהאירוע התרחש במהלך יום עבודה הוכרה התאונה ע"י המוסד לביטוח לאומי כ"תאונת עבודה" ושולמו לנפגע דמי פגיעה ותגמולי נכות.

בתצהיר עדותו מתאר הנפגע את האירוע באופן הבא: "בתאריך 8.12.97 בסביבות השעה 08:30 בבוקר, הפגנתי ביחד עם עובדי תברואה נוספים, מול עובדי הקבלן שפעלו באותה עת לפינוי אשפה במקומם של העובדים השובתים. תוך כדי הפגנתנו וללא כל התגרות מצידי התנפלו עליי עובדי הנתבעת 2 והחלו להכות אותי ואת יתר העובדים המפגינים מכות נמרצות באמצעות אלות העץ אשר סופקו להם כאמור מבעוד מועד ע"י הנתבעות".

לתמיכה בגרסתו הגיש הנפגע תצהירים של שני עובדי תברואה נוספים: זאב לוי, מפקח עבודה בעיריית ת"א במועד האירוע, ויובל מלחי, עובד אגף התברואה במועד האירוע, אשר הוכו גם הם לטענתם ע"י מאבטחים מטעם הנתבעת ותיאורם לאירוע זהה לתיאורו של הנפגע.

בחקירתו התייחס הנפגע להתרחשויות ביום האירוע ותיאר כי בזמן שישב לאכול בקיוסק סמוך לכיכר העירייה (אשר בעליו כונה על ידו "סעדה") ראה עובדי עירייה מגיעים לאזור ואת המאבטחים כשבידיהם אלות. הנפגע טוען כי התקרב לקבוצת העובדים והמאבטחים, שבאותה שעה שוחחו כשלפתע וללא כל סיבה, הרים אחד המאבטחים אלה ורצה להכות בראשו, אלא שהוא הגן עם ידיו על הראש והאלה פגעה בידו השמאלית.

לטענת הנפגע, בשלב זה רץ לקיוסק הסמוך בו ישב קודם לכן ולקח כסא על מנת להגן על עצמו שלא יכו אותו פעם נוספת.

מר לוי ומר מלחי ציינו בחקירתם כי בעת שהותקפו ע"י מאבטחים מטעם הנתבעת, לא היה בידיהם דבר.

מטעם הנתבעת, קודקוד אבטחה, הוגש תצהיר של שחר גיל, מנכ"ל החברה במועד האירוע ותצהירו של מר יעקב ברעם, אשר עבד כמאבטח אצל הנתבעת באותה עת.

מר גיל מתאר בתצהיר עדותו את התקופה שקדמה לאירוע ואת התנהגותם האלימה של עובדי התברואה אשר הציתו אש, פיזרו אשפה וגרמו נזק לרכבי השכרה של המאבטחים. מר גיל טוען כי במטרה להדוף אלימות זו ולאור ההסלמה שחלה בהתנהגות עובדי התברואה אשר תקפו את עובדי הקבלן כשהם (עובדי העירייה) מצוידים באלות, הנחה אותו מנכ"ל העירייה, מר מאיר דדון,  לצייד את המאבטחים באלות לצורך הגנה עצמית והגנה על עובדי הקבלן.

מר גיל הדגיש בתצהירו כי פעלו בהתאם להנחיות העירייה וכדבריו: "כל פעולותינו במסגרת אבטחת עובדי קבלן הניקיון נעשו בהתאם להנחיות ולהוראות של העירייה. ציוד המאבטחים באלות נעשה עפ"י חוק ובהתאם להוראות העירייה, ולצורך הגנה עצמית ושמירה על שלומם ושלמות גופם של המאבטחים ושל עובדי הקבלן".

מר גיל הצהיר כי ניתנו למאבטחים הנחיות בעל פה לפני כל יציאה למשמרת וכי הוא בעצמו העביר את התדריכים, כאשר ההנחיות היו חד משמעיות ולפיהן נקיטת אמצעים פיזיים תעשה אך ורק כדי להגן על המאבטח בעצמו ו/או על המאובטח.